• עומר ברק

הפרדה זה טוב (6)

[פרק 6]


היום אנחנו מגיעים לנקודת ה-200 ק"ג פסולת אורגנית מטופלת

שהשותפים הנאמנים שלי ואני מפרידים.


הפעילות זימנה לי אירוע קטן שהעלה על פני חיוך

ושמח לשתף איתכם:

אתם יודעים, הבית שלנו ממוקם קרוב לפחי האשפה

וכל פתיחת דלת של מסתור האשפה מלווה בחריקה

צורמת וגם אצלי....

ברור שהבעיה לא בצירי הדלת.

אשכרה קשה לי כשזורקים אשפה וקשה לי עוד יותר

שזורקים סתם אשפה.

כזאת שאפשר היה להפריד, למחזר וכד'.


כל כך קל היום לזרוק אשפה שבאמת אין שום סיבה

להשקיע אנרגיה או מחשבה במה לזרוק.

העיקר לזרוק הכל וכמה שיותר.

ללכת 200 מטר לכלובי המחזור? ממש לא!


יום שישי היום והשכן מתחילת הרחוב

הגיע לשער ביתינו, פתח את הפח החום

וזרק את שקית הפסולת האורגנית.

בלי מחשבה, עם מינימום אנרגיה.

ממש אוטופיה שעשתה אותי מאושר.

כאמור - יש פח ויש פח.


עד כאן.


מזכיר שאני מנהל קובץ מסודר

העוקב אחר פרויקט הפרדת הפסולת.

תוכלו להתרשם ממנו בקישור כאן


בתמונה - גינון בר קיימא בכפר סבא.

יותר ויותר עיריות ומועצות מבינות את חשיבות

הקיימות. הגיע הזמן שיצטרפו עוד!











פוסטים אחרונים

הצג הכול

©2019 by SLOW DOWN